יש אנשים החותמים על זכרון דברים לפני חתימת ההסכם.
הדין הישראל מחייב כי זכרון הדברים יכלול מינימום של פרטים חיוניים הקשורים בעסקה. המשמעות היא שזכרון דברים שאינו כולל את הפרטים האלו הינו חסר תוקף משפטי.
זכרון הדברים הוא למעשה מסמך שבו קובעים את היסודות להסכם שעתיד להיערך בין הצדדים.
כוונת הצדדים בזכרון דברים
כדי לדעת האם זכרון הדברים הינו בר תוקף יש לבחון מה היתה כוונתם של הצדדים והאם הצדדים התכוונו לבצע עסקה ביניהם. כך למשל בוחנים את ההתנהלות לפני ולאחר זכרון הדברים ואת תכנו של זכרון הדברים.
מה צריך לבחון?
בחינה של זכרון דברים מתייחסת לשני נושאים: היסודות שהצדדים קבעו בזכרון הדברים עצמו ומה שמכונה "נוסחת הקשר". נוסחת הקשר פירושה הקשר שנקבע בין זכרון הדברים ובין החוזה הרשמי שאמור להחתם בהמשך לזכרון הדברים.
- תוכן זכרון דברים
כשבוחנים את תוכן זכרון הדברים ומוצאים שהצדדים קבעו את היסודות העיקריים של העסקה, ניתן להסיק מכך שהיתה כוונה ליצירת יחסים משפטיים ולכרות הסכם מחייב ואין מדובר בשלב ביניים במשא ומתן.
לעומת זאת, אם פרטים שחיוניים לעסקה – כגון מחיר , פרטי הנכס, מיסים לא הוסכמו בין הצדדים, ניתן להסיק מכך כי אין התגבשות של עסקה והמשא ומתן טרם הסתיים.
- נוסחת הקשר
יש מקרים שנוסחת הקשר לא כתובה במפורש אבל ניתן מהניסוח ניתן ללמוד על קיומה. למשל: ניסוח ולפיו זכרון הדברים כפוף לחוזה פורמלי מצביע על כך שהצדדים ראו בזכרון הדברים שלב ביניים בלבד במשא ובמתן. אבל אם נכתב בזכרון הדברים כי הוא ישמש עד לעריכת הסכם הרי שניתן ללמוד מכך כי רצון הצדדים הוא שזכרון הדברים יכנס לתוקפו מיד.
רוצים לדעת עוד? השאירו פרטים ועו”ד אסתי וייסלר תחזור אליכם בהקדם!
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד
